#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב. קדשי קדשים ששחטן או קיבל הדם בדרום או בלילה או ששחטן חוץ לזמנן וחוץ למקומן האם יש בהם משום מעילה מדאוריתא או מדרבנן, ומה הטעם, ולמה הוצרכו כל הדוגמאות?	"ס&quot;ד כמו שאמר עולא אמר ר' יוחנן קדשים שמתו אין בהם מעילה מדאוריתא, גם בפסול כמו שנחנקו דמי, קמ&quot;ל כיון שבדרום ראוי בקדשים קלים, (לילה אינו מחוסר זמן) חוץ לזמנו וחוץ למקומו הואיל ומרצין לפיגולן אינם כנחנקו, ורבה סובר שבדרום דינם כנחנקו ומעילה שכתוב בהם זה מדרבנן [ונפק&quot;מ שבמעילה דרבנן אין חומש].<p dir=""rtl"">אם היה כתוב רק שחטן בדרום וקיבל בצפון לא ידענו קיבל בדרום שזה עיקר עבודה, דרום זה יום ונצרך לחדש לילה בשחיטה ובקבלה כנ&quot;ל, חוץ לזמנו וחוץ למקומו מפני שהם מרצים לפיגולן</p>"	מעילה ב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ב: קדשים שנשחטו בדרום ועלו האם ירדו?<p dir=""rtl"">ומה הדין קדשי במת יחיד שהקריב בבמת ציבור בפסול של במת ציבור?</p>"	"קדשים שנשחטו בדרום - אליבא דר' יהודה (שאומר שנשחטה בלילה וכד' ירדו) ודאי שירדו, אליבא דר&quot;ש שסובר שכל שפסולו בקדש אם עלו לא ירדו רב יוסף אומר שלא ירדו ורבה אומר שירדו מפני שנשחטו שלא במקומם זה כמו שנחנקו ואיתותב מהמשניות בזבחים שמוכח שנקרא פסולו בקדש<p dir=""rtl"">עולת במת יחיד - הסתפק ר&quot;א בין אליבא דרבה דאיכא למימר שכאן מחיצה שלא כתיקונה לא פסלה, וכן אליבא דרב יוסף איכא למימר שדוקא מחיצה כתקונה קלטה. (וע' זבחים קכ. כל הסוגיא.)</p>"	מעילה ב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ב: ג. 'אמר עולא אמר ר' יוחנן קדשים שמתו יצאו מידי מעילה דבר תורה' אבל מדרבנן יש, לגבי מה הוצרך לחדש את זה?<p dir=""rtl"">היכן אפ' מדרבנן אין?</p>"	"אליבא דרב יוסף (אליבא דר&quot;ש) שהמשנה קדשי קדשים ששחטן בדרום זה דאוריתא חידש עולא את גוף הדין. אליבא דרבה שהמשנה דרבנן (אפ' לר&quot;ש) חידש עולא שאפ' קדשים שמתו דבדילי מינהון יש מעילה מדרבנן, ולא רק חטאת בעלת מום שזה תנינא אלא אף שאר קדשים (ישנם כמה גרסאות).<p dir=""rtl"">חטאות המתות לא נהנין ולא מועלין, אפ' מדרבנן, כיון שכבר בחייהם למיתה אזלי בדילי מיניה אינשי, אין צריך לגזור.</p>"	מעילה ב:		
